העיקר לעסוק בעיקר 

העיקר לעסוק בעיקר

יש עיקרון כזה שכבר זקנים מאיתנו ניסחו ואמרו וחזרו והדריכו – כעצה לחיים וכדרך לגרום לנו לתת עוד ועוד מעצמינו שוב ושוב – הטיפ היה קצר ומתומצת:

מה שאת נותנת הוא מה שאת מקבלת

כן? אז מתברר שלא.

די מהר גילינו שזה נכון שאת נותנת אבל לא ממש מציאותי בחלק השני – זה שמדבר על הקבלה. מתברר שאת עשויה להשקיע שעות שעות, כוחות כוחות, זמן זמן, ולהרגיש שלא קרה כלום – אין תוצאות, לפחות לא התוצאות המיוחלות. בחלק האופטימי של האמירה המאלפת ניתן גם לציין שיש וקורה, לפעמים, שאת משקיעה ממש קצת, משהו קטן, משהו ממוקד ומוגדר והתוצאה מדהימה, את מתקשה להאמין ששינוי כה זעיר גרם לתגובה ולתהודה רבה כל כך וחיובית כל כך.

אז לתת או לא לתת? להשקיע או לא להשקיע?

או, שנשאל – אם כן, מה לתת? במה להשקיע? ואיך נדע מהו הצעד האחד שיביא את השינוי במינימום כאבים ובמקסימום תוצאות?

כדי להתמקד אפתח בדוגמה:

לכל אחד מהילדים של דבי יש חדר שהוא אוטונומיה לגבי רכישת חפצים ומדיניות שימוש [הילדים עושים מה שבא להם] אבל במעמד של חבל ארץ מסופח או שטח כבוש לגבי ניקיון וניהול [תפקיד בלעדי של אמא, כמובן].

"אמא, ראית את המטען שלי?" – זה שלך, נכון? אז אתה צריך לדעת איפה שמת אותו!

"אמא, איפה שמת את הנעלים שלי?" – אני נעלתי אותם?

"אמא, זרקת לי את החולצה השחורה שהיו עליה כתמי אקונומיקה?" –לא.

"אמא, מה עם הדיסקים שאני צריכה להחזיר מחר, ראית אותם?" – איבדת אותם??!

קל לומר לעדי [והרבה נשמות טובות עשו זאת] שתרגיל את הילדים שלה לטפל בחפצים שלהם, להחזיר למקום את המחברות בסיום הכנת שיעורי בית ושישמרו על המצלמה והמטען והנגן במקום אחד מתאים. למעשה, עדי יכולה להציע לכם מגוון של קלישאות "איך להגיד לילדים שלך לשים דברים במקום". רגעי החיפושים שמים לאל את כל ההחלטות היפות. שהבן יאחר לטיול בגלל הכובע? שהבת לא תגיש את העבודה בזמן בגלל הדיסק האבוד? ברור שעדי נחלצת לנגב דמעות, להרגיע, למצוא. מבחינת השקעה, עדי נתנה הרבה - אבל מה קבלה בתמורה? בינתיים, לא כלום.

 להתמקד בתחום שהוא "עשרים/ שמונים"

כלכלנים טוענים שרק עשרים אחוזים מן הכסף נמצא בידיים של שמונים אחוזים מהאנשים בעולם. ואיפה כל הכסף הגדול? קל למצוא, כי הוא נמצא בידיים של עשרים אחוז מן האנשים, אלפיון עליון, המשפיעים על הכלכלה יותר מכל האנשים בעולם. העיקרון הזה נקרא "עיקרון פארטו" או "עיקרון עשרים/ שמונים". בעיקרון, הוא מסביר שיש מעטים [עשרים אחוז] שמשפיעים על הרוב [שמונים אחוז] ויש הרבה מאד גורמים [שמונים אחוזים מן הגורמים] שההשפעה שלהם ממש זניחה [משפיעים על עשרים אחוזים בלבד].

לרוב הבעיות יש כמה וכמה גורמים ולא גורם אחד. אלמלא היה מדובר בגורם אחד בלבד, הרי היינו מזמן פותרים את הבעיה, מתפטרים מן הגורם המפריע וחיים באושר ובעושר עד היום הזה ועד הלום J .

הגורמים רבים, מגוונים ורבי פנים ולא על כולם יש לנו שליטה, את רובם גם יקשה עלינו לשנות :

• הילדים הולכים לישון מאוחר בגלל שעון קיץ, בגלל שהם לא עייפים, בגלל שיש להם עוד דברים נחמדים לעשות, בגלל שהם מרגישים מאד מבוגרים מכך שהם נשארים ערים, בגלל שזה מעצבן את ההורים. ויש עוד סיבות.
• אנחנו [האמהות] רוצות שהבית יהיה מסודר כל הזמן - בגלל שככה מוצאים דברים, בגלל שזה עושה לנו הרגשה טובה, בגלל שכך יש לנו תחושת שליטה [מדומה] על החיים של הילדים שלנו וגם בגלל שאמא שלך אמרה לך שכך צריך להיות, ויש עוד סיבות.
• המינוס בבנק הוא גם בגלל המצב הכלכלי וגם בגלל שבעלך קונה מכשירים שלעולם לא ישתמש בהם וגם בגלל הרגלי הקניות שלך וגם בגלל שככה התרגלת מהבית וגם בגלל שאין מספיק הכנסות וגם בגלל שהילדים זה הרבה הוצאות שמוכרחים להוציא.

אם יש יותר מסיבה אחת, ואנחנו מנסים לפתור את הבעיה, אנחנו משתדלים מאד לגעת בכל הגורמים, לנסות לשנות את ההשפעה שלהם ולהגיע לפתרון שבו אין בעיה.

[עם המינוס, למשל, אפשר לבקש מהבעל להפסיק לקנות דברים מיותרים, להסביר לילדים מהי הסתפקות במועט, למעט בעצמנו לצאת לקניון כבילוי ולערוך רשימה לפני שיוצאים מהבית. אפשר גם לעבוד שעות נוספות [מקטין גם את הזמן הפנוי לקניות, אבל מגדיל את הזמן שבו הילדים קונים לבד ומבזבזים, וגם את קניות הפיצוי שלנו, כהורים, על זה שנעדרנו מהבית - לא ממש עוזר] וגם לקנות במרכזי קניות זולים. ההתקפה המשולבת על המינוס אמורה לחסל אותו. היא לא מצליחה בכך אבל מחסלת אותנו: אחרי שבועיים של מלחמה אנו מותשים ומשלימים עם זה שכולם במינוס וגם אנחנו. ניסינו, לא הלך. גם לכך יש הרבה סיבות. L]

איך העיקרון הזה יעזור לך עם הבלגן של הילדים?

בכל בית, וגם בבית שלך, ככלל, שמונים אחוזים מן הבלגן, מורכב מעשרים אחוזים מן הדברים והחפצים שלכם. לכן, אם נמצא מה הדברים שממש הופכים את הבית ומכבידים על ההתנהלות כשרוצים לצאת, כשרוצים להזמין או כשרוצים להתארגן – נטפל רק בעשרים אחוזים הללו. את שאר הבלגן נשאיר כמו שהוא, אבל הוא לא יפריע.

 שימי לב, פה הבשורה:

שמונים אחוזים מן הבלגן יכולים להעלם אם נשים לב לעשרים אחוזים ממנו בלבד! נוסחת הקסם לאמהות היא מינוף: את משקיעה ויש תשואה.

¬    כמה בלגן יעלם את תדאגי אך ורק לשאריות אוכל בחדרים ובסלון?

¬    לנעלים?

¬    לצעצועים?

¬    לכביסה מלוכלכת? לבגדים נקיים צריך להחזיר לארון או לתלות?

כל אחד מן התחומים הללו עשוי להיות רק עשרים אחוזים מן החפצים שיש לכם בבית, אבל אחראי לשמונים אחוזים מן הבלגן שלכם.

דבי מצאה שהגורם לשמונים אחוזים מן החיפושים הקדחתניים הוא חפצים הקשורים לבית הספר.  יחד הם הילדים הגדירה איך ומתי ומי אחראי על אילו חפצים. הם ניהולו דף מעקב [ויש אומרים גם צ'ופרים בסוף] – יש בלגן בחדרים, אבל שמונים אחוזים מן הלחץ של הרגע האחרון ירד. מה עכשיו? עדי מתמקדת בכביסה מלוכלכת ובבגדים שהם פושטים וזורקים ומשאירים באשר הם שם.

לפני הסוף: תפיסה מהותית בעיקרון ההתמקדות

אל תצפו שהבעיה תיפתר.

למעשה, היא רק תקטן, והגישה היא "מזעור בעיות" ולא "פתרון בעיות". כאשר את מטפלת רק בגורם אחד, שאר הגורמים שיארו שם ויגרמו למה שהם גורמים, כמו אז וכרגיל. אם את מחליטה לשנות את עצמך בלבד, אם את מבקשת מבעלך שרק הוא יפעל בצורה אחרת, אם בחרת לבצע פעולה מסוימת ולא פעולות רבות – התוצאה היא האפקט של הדבר בו בחרת וההשלכות של השאער נשארות.

הטוב הוא שאם בחרת בדבר הנכון, אם התמקדת בעיקר, יש לך השלכות נרחבות – ממש כמו אבל שמושלכת במרכז הבריכה ועושה גלים. דברים משתנים, ולחיוב.

לדעתי, רוב הבעיות שלנו, אם נדמיין אותן בגודל של חצי ממה שהן כיום,  [שלא לומר אם יקטנו בשמונים אחוזים] אנחנו אפילו אוהבים אותן J. כמובן שיש גם בעיות יוצאות מן הכלל – בהן אל תטפלו בגישה של "עשרים/ שמונים".

מהניסיון שלי עם אלפי נשים בסדנאות, הגישה של מזעור בעיות מציאותית יותר מאשר האמירה "בואו נפתור את הבעיה". התפיסה האופטימית גם מרגיעה – אני מוכנה להשלים עם המציאות ולקבל את זה שלא תמיד אקבל את כל מה שאני רוצה, וזה בסדר מבחינתי. אני שמחה להשפיע על כל מה שבכוחי להשפיע. הקבלה הזו מרגיעה כי הפרקפציונזם מוריד ביצועים, ולא מעלה אותם –

אבל זה גורם אחר ועליו נדבר בפעם אחרת.

שתפי והגיבי:

×         מהו התחום של "עשרים/ שמונים" בבלגן של הילדים שלך?

×         מהם "עשרים/ שמונים" בהרגלי הקניות שלך?

×         מהם מערכות היחסים שלך שבהם תוכלי לשפר ולהעשיר על ידי פעולה אחת שתשפיע על שמונים אחוזים מאיכות היחסים?